משחקי תפקידים בבית מאפשרים לילדים ללמוד על אחריות בלי הרצאות ארוכות ובלי להפוך כל משימה למאבק. כאשר הילד משחק מנהל חנות, רופא, מורה, טבח או אחראי על מסעדה, הוא מגלה שלכל תפקיד יש משימות, כללים והשפעה על אנשים אחרים.
דרך המשחק הילד יכול לתכנן, לקבל החלטות, לפתור בעיות ולהתמודד עם תוצאות הבחירה שלו. כל זאת בתוך סביבה דמיונית, בטוחה ומהנה.
מתחילים בתפקיד שמתאים לילד
כדאי לבחור תפקיד שהילד מכיר או אוהב. ילד שמתעניין בבישול יכול לנהל מסעדה. ילדה שאוהבת בעלי חיים יכולה לנהל מרפאה וטרינרית. ילדים שאוהבים בנייה יכולים להיות מנהלי אתר בנייה דמיוני.
לפני תחילת המשחק מגדירים מטרה פשוטה. לדוגמה, מנהל המסעדה צריך לקבל הזמנה, להכין את השולחן, להגיש את האוכל ולסדר את המקום בסיום.
במקום להסביר לילד מה לעשות בכל שלב, אפשר לשאול: מה לדעתך האחריות של מנהל המסעדה? מה צריך להכין לפני שהלקוחות מגיעים? מה עושים כאשר חסר מוצר?
מחברים את המשחק למשימות בבית
אחרי שהילד ביצע משימה במסגרת המשחק, אפשר לחבר אותה בעדינות לחיי היום יום. אם הוא סידר את המוצרים בחנות הדמיונית, אפשר להציע לו להיות אחראי גם על סידור מדף המשחקים.
אם הוא הכין ציוד במסגרת משחק רופא, אפשר לקשר את הפעולה להכנת התיק לבית הספר. בדרך זו האחריות אינה מוצגת כעונש אלא כהמשך טבעי לתפקיד שהילד כבר נהנה לבצע.
גישה דומה מופיעה במדריך של קיטו מרום בנושא הפיכת מטלות יומיומיות למשחק מהנה. שילוב בין משימה למשחק יכול להפחית התנגדות ולהגביר את הרצון להשתתף.
מאפשרים לילד לבחור
אחריות כוללת לא רק ביצוע משימה אלא גם יכולת לבחור. אפשר להכין כמה כרטיסי תפקידים ולאפשר לילד לבחור איזה תפקיד הוא רוצה לבצע.
אפשרות נוספת היא להציג בעיה ולבקש מהילד להציע פתרון. לדוגמה, בחנות נשאר רק מוצר אחד ושני לקוחות רוצים אותו. במסעדה הגיע לקוח עם בקשה מיוחדת. בכיתה הדמיונית שני תלמידים רוצים להשתמש באותו משחק.
הילד לומד לחשוב על צורכי האחר, להתפשר ולמצוא פתרונות.
לא ממהרים לתקן כל טעות
במשחקי תפקידים המבוגר אינו צריך לנהל כל פרט. אם הילד שכח לבצע חלק מהמשימה, אפשר לשאול מה לדעתו חסר במקום לבצע אותה במקומו.
גם כאשר המשחק אינו מתנהל בדיוק כפי שהמבוגר תכנן, חשוב לאפשר לילד להוביל. המשחק הוא הזדמנות לפתח עצמאות, יצירתיות וביטחון בקבלת החלטות.
הגישה מתאימה גם למסגרות של תכנית ניצנים, שבהן משלבים פעילויות העשרה, התנסות חברתית ותוכן חינוכי לאחר שעות הלימודים.
מסיימים בשיחה קצרה
בסיום המשחק אפשר לשאול מה היה התפקיד של הילד, מה היה לו קל ומה היה מאתגר. מומלץ לשמור על השיחה קצרה וחיובית.
אפשר גם לבחור משימה קטנה שהילד יבצע במציאות בעקבות המשחק. לדוגמה, לסדר חמישה צעצועים, להכין בגדים למחר או לעזור בהנחת הכלים על השולחן.
באתר קיטו מרום ניתן למצוא תכנים נוספים על למידה חווייתית ופעילויות לילדים. כאשר מאפשרים לילדים להתנסות באחריות דרך משחק, הם מגלים שאחריות אינה רק חובה. היא גם הזדמנות להשפיע, לעזור ולהרגיש שסומכים עליהם.
